האם צריך היתר עבור "מחסן" לבית פרטי?

יש לוודא כי קיימות זכויות בנייה בלתי מנוצלות במגרש, בהתאם לתקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים), תשנ"ב-1992. כלומר- האם מותר לפי התב"ע לבנות מחסן? האם ישנם שטחי שירות לא מנוצלים במגרש? ניתן לבדוק זאת בשעות קבלת קהל בוועדה המקומית לתכנון ובניה. לידיעתכם- הפטור אינו פטור מהצורך בזכויות בנייה, אלא מהצורך בהיתר בנייה בלבד. מותרת הקמת מחסן אחד לכל יחידת דיור, אשר מתקיימים בו התנאים הבאים:
א. המחסן יוקם מחומרים קלים בלבד כגון: גבס, עץ, זכוכית, אלומיניום, פלדה, פולימרים למיניהם, או חומרים דומים אחרים שמשקלם אינו עולה על 50 ק"ג למטר מרובע ברכיב מבני מישורי;
ב. שטח המחסן הוא לא יותר מ- 6 מטרים רבועים וגובהו לא יותר מ- 2.05 מטרים; אם למחסן יש גג משופע - הצד הגבוה לא יהיה יותר מ-2.4 מטרים;
ג. הוא לא יחובר לתשתיות מים, ביוב וחשמל או כל תשתית אחרת;
ד. אין להקים את המחסן בשטח המופיע בהיתר כמיועד לחניה, ולא במרפסת שאינה מקורה בחזית הקדמית. אלא אם כן, זה הותר במפורש בתכנית או בהנחיות המרחביות.
ה. יש להודיע לרשות הרישוי על הקמת מחסן בתוך 45 ימים ממועד הקמתו.

האם צריך היתר בניה עבור "פרגולה חשמלית"?

הגדרת מצללה (פרגולה): מבנה מחומרים קלים, ללא קירות שתקרתו בנויה חלקית ומהווה משטח הצללה. הרווחים שבין החלקים האטומים בתקרה יחולקו באופן שווה ויהוו לפחות 40% מהתקרה של המצללה (כלומר לא יותר מ- 60% חלקים אטומים שלמים). פטור מהיתר בניה לפרגולה ינתן בתנאים הבאים:
1. שטחה של המצללה לא יהיה יותר מ- 50 מ"ר או עד 1/4 (הגדול מביניהם) משטח הקרקע/ הגג עליה היא בנויה.
2. המצללה תוקם רק על גבי הקרקע או על גג המבנה, אלא אם כן, נקבע אחרת בהיתר, בהנחיות המרחביות או בתכנית המתאר (ניתן לבדוק זאת בשעות קבלת קהל בוועדה המקומית לתכנון ובניה).
3. הפרגולה אינה חייבת להיות צמודה למבנה אך חייבת להיות בתוך קווי הבניין המותרים (אותם ניתן לקבל בועדה המקומית). אם רוצים מעבר לקווי הבניין- ניתן לחרוג עד 40% ממנו (כלומר אם קו הבניין הוא 5 מ' מגבול המגרש בחזית, ניתן לחרוג ולהתקרב עד 3.0 מ מגבול המגרש)- אבל אז יש צורך בהיתר ואין פטור. 4. יש להודיע לרשות הרישוי על הקמת המצללה בתוך 45 ימים ממועד ביצוע העבודה. יש לצרף אל ההודעה אישור מהנדס קונסטרוקציה על עיגון המצללה ויציבותה.

האם צריך היתר עבור "פרגולה נתלת" גגון / סככת כניסה?

היתר להקים גגון או סככה (קירוי מלא) בכניסה למבנה, עד 20 מ"ר, ללא צורך בהיתר בניה וללא צורך לדווח לוועדה המקומית לתכנון ובניה. תנאים לפטור: 1. גודל- עד 20 מ"ר.
2. חשוב לדעת כי הגגון הוא ע"ח זכויות הבניה (שטח עיקרי או שירות) , לכן, טרם ההקמה, יש לוודא כי קיימות זכויות בנייה בלתי מנוצלות במגרש, בהתאם לתקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים), תשנ"ב-1992. הפטור אינו פטור מהצורך בזכויות בנייה, אלא מהצורך בהיתר בנייה בלבד. 3. הקמת גגון או סוכך המחובר בצידו האחד לפחות אל המבנה ובהתקיים התנאים הבאים:
א. הגגון או הסוכך יבלטו מקיר המבנה לא יותר משני מטרים.
ב. יש לבנותו מחומרים קלים בלבד, כגון: גבס, עץ, זכוכית, אלומיניום, פלדה, פולימרים למיניהם, או חומרים דומים אחרים שמשקלם אינו עולה על 50 ק"ג למטר מרובע ברכיב מבני מישורי. זה לא כולל רעפי חרס כבדים. 4. יש להודיע לרשות הרישוי על הקמת גגון או סוכך ששטחו יותר מ- 20 מ"ר בתוך 45 ימים ממועד ביצוע העבודה. אל ההודעה יש לצרף אישור מהנדס מבנים על עיגון הגגון או הסוכך ויציבותו.

האם צריך אישור בניה ל"פרגולת אלומיניום"?

חוק מספר 101, המכונה 'חוק הפרגולות' המתיר בתנאים מסוימים הקמת פרגולה (ומבנים אחרים) ללא צורך בקבלת היתר בניה. על מנת לקבל פטור מהיתר בניית פרגולה, על הפרגולה להיות בנויה מחומרים קלים (כגון אלומיניום) - צרו עימנו קשר ונייעץ לכם בנושא!

האם צריך היתר להקמת גדר בין שכנים?

תותר הקמת גדר או קיר תומך, ללא היתר בניה, בהתקיים התנאים הבאים: 1. גובה הגדר הוא לא יותר מ- 1.5 מטר מהקרקע, משני צידיה; גובה קיר תומך לא יותר מ- 1 מטר;
2. הקיר או הגדר לא יוקמו בגבול המגרש הפונה לרחוב, או בגבול המגרש הפונה לשטח ציבורי פתוח;
3. אם בעקבות הקמת הגדר או הקיר נוצר הפרש בגבהים של 60 ס"מ או יותר - יש להתקין מעקה העומד בתקן ישראלי 1142: מעקים ומסעדים.
4. יש להקפיד כי הקיר או הגדר לא יפגעו בתשתיות קיימות או בניקוז הקרקע הקיים גם בעת הקמתם וגם עם השלמת העבודה;
5. אם הקמתם של הקיר או הגדר הוא בתחום הסביבה החופית, יש לדאוג לרציפות המעבר החופשי לציבור.
6. אם הגדר שתוקם עשויה מפלדה, עליה לעמוד בהוראות תקן ישראלי 4273: גדרות פלדה. הקמת גדר/ קיר תומך בין שכנים: 1. יש לבקש ממודד מיקום מדוייק למיקום, משום שהרבה פעמים נוצרות טעויות ופלישות לשטח שכנים, שגוררות תביעות. 2. האחריות להקמת קיר תומך בין מגרשים בעלי מפלסי קרקע שונים היא של שני השכנים במשותף- גם מבחינת העלויות (ע"פ פסיקה תקדימית). האחריות שווה גם לגבי התחזוקה השוטפת שלו.

האם צריך היתר למבנה זמני: מכולה, אוהל?

א. הצבה או הקמה של מבנה זמני כגון: מכולה, אוהל או סככה, לתקופה של עד 120 ימים סה"כ בתוך 12 חודשים רצופים, או לתקופה שנקבעה בהנחיות מרחביות (אם נקבעה, ניתן לעיין בהנחיות המרחביות בוועדה המקומית בשעות קבלת קהל) -הקצרה מביניהן . בתום תקופה זו יש לפנות ולהחזיר את מצב הקרקע לקדמותו. יש לקיים את כל התנאים הבאים: 1. המבנה הזמני מוצב על הקרקע והוא אינו משמש למגורים או לצרכי ציבור;
2. שטחו של המבנה הזמני הוא לא יותר מ- 50 מטרים רבועים;
3. גובה מבנה זמני מסוג אוהל או סככה לא יהיה יותר מ- 3 מטרים, המיפתח בין העמודים לא יותר מ- 5 מטרים ומשקל הקירוי לא יותר מ- 3.5 ק"ג למטר מרובע. ב. אם המבנה הזמני מוצב לתקופה של יותר מעשרה ימים רצופים – יש להודיע על כך לרשות הרישוי בתוך 14 ימים ממועד הצבתו; בהודעה יש לציין את תאריך הצבתו של המבנה ואת התאריך הצפוי לפינויו וכן התחייבות כי המבנה יפונה עד למועד זה

האם צריך היתר עבור "סגירת מרפסת"?

מסך הצללה למרפסת כגון צל וילון בייסיק אינו דורש אישור מסך הצללה עבור סגירת מרפסת שמש כגון צל וילון זיפ גם אינו דורש אישור אם זאת אם תבחרו באופציה של סגירת מרפסת + קירויי מרפסת תצטרכו אישור. על פי החוק מותר לסגור מרפסת, אולם תצטרכו לקבל עבור זה היתר מהעירייה. עם זאת, הרשות המקומית מחוייבת להשיב לכם תשובה תוך 45 ימים. אם לא קיבלתם תשובה בזמן הזה, יש לכם רישוי מלא לסגירת המרפסת.

סגירת מרפסת, מהם הסוגים שקימים ומהן העלויות?

סגירת מרפסת בעזרת סוכך מסך חשמלי זיפ - 690 ש"ח למר'

סגירת מרפסת בעזרת זכוכיות הזזה פנורמיק - 1,500 ש"ח למר' סגירת מרפסת בעזרת פרגולה חשמלית בד מתאסף - המחיר משתנה ביחס לגודל הפרגולה, יש לקחת בחשבון את סגירת דפנות הפרגולה במידת הצורך עם סוככי זיפ או זכוכיות הזזה סגירת מרפסת בעזרת פרגולה רפרפות חשמלית - המחיר משתנה ביחס לגודל הפרגולה והתוספות, יש לקחת בחשבון את סגירת דפנות הפרגולה במידת הצורך עם סוככי זיפ או זכוכיות הזזה

---

מהו הליך רישוי מקוצר? עבור סגירת מרפסת, ממ''ד ועוד..

הליך הרישוי המקוצר הוא הליך ייחודי למספר אלמנטים בנויים מדובר למעשה בהליך שבו מוגשת בקשה אשר נידונה בהליך מקוצר. את הבקשה יש להגיש דרך המערכת האינטרנטית החדשה. חשוב לדעת שהגישה למערכת חדשה זאת אפשרית לאדריכלים ולמתכננים בלבד. במהלך התהליך ייתכן כי הועדה המקומית תבקש להוסיף אישורים נוספים אותם יצטרך בעל הנכס לספק. הליך זה מתאים, ע"פ הרפורמה, עבור האלמנטים הבאים:

1. הקמת קיר תומך עד גובה 3 מ', או הקמת גדר שאינה עומדת בתנאי הפטור מרישוי.
2. הקמת גגון שאינו בולט יותר מ-4 מ' מהמבנה (ניתן לתמוך עם עמודים).
3. הקמת פרגולה/ מצללה שאינה עומדת בתנאי הפטור מרישוי.
4. הצבת מכפיל חניה
5. התקנת מערכות כמו מזגן, שלט, ארובה וכד'
6. החלפת חלק ממבנה- למשל גג רעפים
7. שינויים בחזיתות כולל פתחים, חלונות ודלתות
8. הוספת ממ"ד, או מגדל ממ"דים, כל עוד השטח של כל ממ"ד לא עולה על המינימום הנדרש (כיום 9 מ"ר נטו).
9. תוספת בניה בקומת קרקע בשטח שלא עולה על 25 מ"ר
10. תוספת בניה על גג, כל עוד היא עומדת בתנאי התב"ע
11. הוספת מרפסת זיזית שעומקה לא יותר מ 2.5 מ' ושטחה לא עולה על 14 מ"ר
12. סגירת מרפסת מקורה בחומרים קלים
13. הוספת מעלית בבניין פשוט
14. הוספת מחסן על קרקע, שאינו עומד בתנאי הפטור מרישוי.
15. עבודות הנגשה לרבות מעליות

1. במסגרת ההליך המקוצר רשות הרישוי מחויבת לקבל החלטה בבקשה ולהחזיר תשובה למבקש תוך 25 יום. ראוי לציין, כי אם לא הוחזרה תשובה, רואים זאת מבחינה משפטית כהחלטה לאישור הבקשה
   
   התוכן נלקח מאתר אדריכלות ובניה בישראל
   https://architecture.org.il/node/4032